כמו כל שפה גם לעברית נחוצה לשון מופת ייצוגית. ככזו נבחרו כמה מאפיינים לשוניים, בעיקר מלשון המשנה, ובעיקר מבנים תחביריים. כאשר עושים עריכה לשונית או הגהה לטקסט, רצוי להכיר בעיקר את המבנים המשנאיים הפשוטים והקליטים, כדי לא לשגות ולהזיק יותר מלהועיל.

ריכוז נכבד של מבנים כאלה ניתן למצוא במסכת אבות, ולהלן דוגמאות מספר מתוכה:

1. ניסוח בדרך החיוב והשלילה:

(מסכת אבות ד, יא) רבי יוחנן הסנדלר אומר:

כל כנסיה שהיא לשם שמים, סופה להתקיים.

ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים.

2. משל ודימויים:

הבעת המסר במשל כדי להמחיש את הרעיון:

(ד,כ) רבי אומר:

אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו.

(ב,טו)

רבי טרפון אומר:

היום קצר והמלאכה מרובה,

והפועלים עצלים,

והשכר הרבה,

ובעל הבית דוחק.

3. מבנים תחביריים

ההלכות נמסרו בעל פה. כדי שיזכרו אותן הן נוסחו בדרכים שקל לזכרן:

* משפטים קצרים, פשוטים ורתמיים, שהקשר ביניהם הוא של איחוי: (ג,טו) רבי עקיבא אומר: הכול צפוי, והרשות נתונה, ובטוב העולם נדון, והכול לפי רוב המעשה. 
*תבנית תחבירית אחת חוזרת: (ג,יז) רבי אלעזר בן עזריה אומר: אם אין קמח, אין תורה. אם אין תורה, אין קמח.
*תקבולת רעיונית ולא צורנית, למשל: תקבולת נרדפת: (א, יב) אוהב שלום ורודף שלום; תקבולת ניגודית: (א, טו) אמור מעט ועשה הרבה; תקבולת משלימה: (א,ו) עשה לך רב, וקנה לך חבר.
*שרשור: הישנות של תיבה או של צירוף לשוני בסופן או בתחילתן של יחידות תחביריות. (א,א) משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה.
*משקל ומקצב: הכלל "כל הקצר קודם", כלומר סדר הפריטים נקבע על פי אורכם, מהקצר לארוך. מבנה זה משמש סימן מקצבי מובהק לסיומו של מאמר; (א,ב): על שלושה דברים העולם עומד, על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים.
*יסוד המספר: מקובל בספרות שבעל פה ובייחוד בפתגמים, להשתמש בעיקר במספר שלוש, אך גם ארבע וחמש שכיחים, ואחריהם בא הפירוט: (ג, א) עקביא בן מהללאל אומר: הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עבירה. דע מאין באת, ולאן אתה הולך, ולפני מי אתה עתיד לתן דין וחשבון.

4. לשון המסכת כמאפיין ללשון המשנה:

אוצר המילים הבסיסי של מסכת אבות הוא משנאי בעיקרו, אך שזורות בה גם מילים וצורות מקראיות ארכאיות כגון 'ארך אפיים', 'רודף שלום', 'עפר רגליהם', 'איש את רעהו'; וגם מילים מהיוונית והלטינית: פרקליט, פרוזדור, סנדלר, טרקלין, עורכי הדיינים.

עריכה לשונית וגם הגהה לטקסט אקדמי –

לשון האקדמיה נתפסת כלשון ההגות, כלשון הייצוגית של העברית, וככזו יש לשים לב למאפיינים נוספים המסייעים לשפר את הניסוח וההבעה בזמן שעורכים עריכה לשונית ועליה מבצעים הגהה.

ואלו המאפיינים:
להקפיד על מבנים עבריים כמו מושא פנימי: נשם נשימה עמוקה.
לשמור על אופיה הפעיל של העברית ולהימנע מפעלים סבילים.
לשמור על הצרכות הפועל ולהימנע משימוש יתר במילות יחס: עם, לגבי, על מנת, עבור.
מיקום נכון של חלקי הדיבר במשפט: וכן למקם את החלקים הנלווים בתחילה או בסוף משפט כדי שלא יקטעו את הרצף (למשל הסגר).

בעת עריכה לשונית או הגהה יש לשאוף לפשט את השפה, שפה מליצית מכבידה על הקורא ולא מיטיבה עם הטקסט.