| עריכה לשונית - ספרי עזר לכותב ולעורך הלשוני |
|
מי שניגש לכתוב שואל את עצמו שאלות אין סוף: כיצד לאיית? מה הפתגם המתאים בעברית לתיאור מצב מסוים? אילו מילות יחס מתאימות לאילו פעלים? מה החלופה העברית למילה לועזית? גם הכותבים והעורכים הלשוניים המיומנים ביותר נתקלים בבעיות האלה, והפתרון פשוט: להיעזר בספרים ובאינטרנט. המקרא והמשנהלשון המקרא ולשון חכמים (בעיקר לשון המשנה) עומדות ביסודה של השפה העברית, והן לשונות מופת בעלות רבדים לשוניים עשירים. ראוי שהכותבים יקראו במקרא ובמשנה כדי להעשיר את שפתם, וכדי ללמוד עברית נכונה מהי. ולדוגמה, בראשית א' פסוק א': "בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ". מן המשפט הזה אפשר ללמוד שבעבר אחרי המשלים ("בראשית") יבוא הנשוא (ברא) לפני הנשוא (אלוהים). בלשון חכמים מבני משפטים קלסיים, וכתיבה על פיהם עוזרת לארגן את חומר הגלם של הטקסט. כשמשתמשים במבנים האלה אין צורך להעתיקם כמו שהם אלא להלבישם במילים של ימינו. דוגמאות עריכה:
מילונים ועוד...עורך לשוני וכותב הטקסט פונים למילון - ספר העזר הראשון, שעליו להיות נוח לשימוש. גם המילון המקיף ביותר לא מכיל את כל אוצר המילים העברי, לכן מי שמלאכת הכתיבה היא פרנסתו זקוק ליותר ממילון אחד. שלושת המילונים הטובים והפופולאריים בעברית הם "המילון החדש", "רב מילים" ו"ספיר". המילון החדש מאת אברהם אבן שושן: הפעלים במילון מסודרים לפי השורש. במילון ביאורים למילים, מוצאן וציטוטים מהמקורות שמכילים אותן. רב מילים מאת יעקוב שויקה: הפעלים במילון מסודרים לפי צורת עבר יחיד, וקל מאוד למצוא אותם. לעומת "המילון החדש" שמכיל מילים תקניות בלבד, ב"רב מילים" אפשר למצוא גם מילות סלנג. עוד במילון חלופות לועזיות למילים עבריות. מילון ספיר מאת איתן אבניאון הפעלים במילון מופיעים לפי צורת ההווה, ואיתורם מהיר ונוח. המילים משובצות בתוך משפטים מחיי היום-יום, כדי שהקורא יוכל לעמוד על משמעותן. ניבונים
עריכה לשונית / הגהה / עורך לשוני / סופר צללים
|