הגישה הלגלית – פורמלית שהשפיעה על ניסוח הטקסטים

הנחת היסוד הפרדיגמטית של הגישה הפורמלית לגלית שהדבר הכי חשוב בפוליטיקה זה המדינה ובכלל זה הניסוחים והכללים והחוקים שצריכים להיות ברורים, חדים, בהירים ותקינים מבחינה לשונית-צורנית. לכן נקרא התחום מדע המדינה. המדינה היא משהו מיוחד. שום דבר לא דומה לה, בגלל שיש לה מרכיבים מסוימים שאין לאף ייצור או מוסד אחר. לפי גישה זו למדינה יש זכות להשתמש בכפייה. רק למדינה יש צבא ומשטרה והיא יכולה לאלץ את האזרחים לשמור על החוקים.
כל יתר הדברים בפוליטיקה נובעים מהמדינה, ולכן המרכז של המחקר הפוליטי הוא המדינה. מובן שמוסדות שונים מפרסמים חדשות לבקרים כתבי עת מדעיים ואקדמיים, ובהם מחקרים שעברו עריכה לשונית תקינה וגם הגהה כדי שהציבור בכללותו יקרא את הכתוב בהם ויאמץ את כלליהם והמלצותיהם. דברים אחרים בפוליטיקה חשובים וניתנים למחקר רק אם הם דומים למדינה, כאשר יש להם חוקים פורמליים, מבנה פורמלי ותקנון כתוב, שעברו הגהה.
הגישה הלגלית פורמלית עוסקת במחקר המתבסס על מצעים של מפלגות, על חקר מוסדות פוליטיים, על תקנונים משפטיים, על חוקים, על נאומי מנהיגים, ועל ניתוח אירועים שהתרחשו בעבר. בעקבות מחקרים אלו, מגיעה הגישה פורמלית מוסדית לממצאים ולמסקנות בנוגע לאירועים היסטוריים ונותנת תחזית גבי העתיד. תחזית זו צריכה להיות מנוסחת היטב, ללא שגיאות לשון ועם תקינות תחבירית.
לפני שעלתה הגישה הפורמלית היו שתי גישות אופייניות: גישה שהתבססה על מאפייני הרדיקליזם והשמרנות. גישות אלו שווקו בסוף המאה ה-19, וזאת מכיוון שלא נתנו פתרונות לבעיות שהעיקו על המדינה. הגישה השמרנית באה לקיצה מכיוון שהיא הצדיקה את המשטר הישן שלא נתן תשובות לבעיות השעה, מה גם שניסוחיו היו מעורפלים, לא ברורים וללא זכויות יסוד שמהם נהנה אדם בחברה הדמוקרטית.
הגישה הלגלית פורמלית באה לעולם אחרי קריסת הגישות הקודמות והיא הושתתה על צורת החשיבה של הליברליזם הממוסד. מצד אחד גישה זו נטשה את הסגירות של השמרנות, כפי שהדבר בא לידי ביטי בכללים ובחוקים ברורים ובהירים שעברו עריכה לשונית איכותית ודקדקנית, ומצד שני היא לא רצתה ליצור מהפכות שיזעזעו את יציבות המוסדות השלטוניים במדינה.
בתקופת עלייתה של הגישה הזו, שכאמור, עברה עריכה לשונית יסודית, צמחו הנחות היסוד הפוזיטיביסטיים. הפוזיטיביזם היא גישה לפילוסופיה שמושתתת על בסיס עובדתי מוצק. היא מאמינה בעובדות ובאמפיריקה. הפרופסורים למדע המדינה למדו שהגישה הנכונה למדע היא פוזיטיביסטית, כאשר צריך למצוא עובדות בשטח ולא להתעסק במונחים אידאליסטים ולדבר על טבע האדם.
נוסף על כך הדור הראשון של העוסקים במדע המדינה הגיע מתחום המשפט, ולכן גישתם היא משפטית. בעקבות כך, לימודי מדע המדינה כתחום היה ברובו משפטי. כלומר, תחום שבו יש לפרט מידע רחב היקף על אודות חוקים וכללים, וזאת כדי לפרסם טקסט קולח ותקין מבחינה לשונית. זאת ועוד, בתקופה זו חלה עלייה בהיקף ההשתתפות הפוליטית בארצות המערב. חוקים חדשים בבריטניה ובארה"ב אפשרו לאוכלוסיות חדשות להשתתף בתהליכים פוליטיים, וזה נוצר גם בעקבות עלייה בשיעור היודעים קרוא וכתוב. בעקבות תהליכים אלו, התעורר הצורך לחנך חינוך לאזרחות על ידי לימוד חוקים פורמליים, דקדוק ולשון.
בתקופה שבין 1870 ל-1914, שבו הגישה הלגלית פורמלית שלטה בשטח, שלטה האופטימיות, תקופה זו התאפיינה בהתפתחות המהפכה התעשייתית  שבאה לידי ביטוי בהתפתחותם של הטלפון, החשמל, מכונות ייצור ומוצרים שונים. התחושה הייתה שאין הבדלים אידאולוגים בתוך המדינות ובין המדינות. זה היה סוג של אופטימיזם ליברלי, ובו קיוו שעל ידי מחקר שיושתת על רפורמה במדינה ועל פתיחות המשטר הדברים יסתדרו. מובן שהכול הדגישו את חשיבות עריכה לשונית לטקסטים המפורסמים כדי שכולם ידעו על מהם מדברים.
עלייתה של הגישה הפורמלית נבעה גם מרצונם של אנשי מדע המדינה להתנתק משאר הדציפלינות ולזכות בעצמאות. הם רצו כמה שיותר מהר להתרחק מיתר התחומים של מדעי החברה העוסקים בהתנהגות האנושית.
את הסיבה לעלייתה של הגישה ניתן להבין מאותן הסיבות שמהן היא ירדה: 
הגישה הליגלית פורמלית לא חזתה את מלחמת העולם הראשונה. כתוצאה ממלחמה זו התערערו כל הנחות היסוד האופטימיות שאפיינו את המאה ה-19. במקביל לגישה הליברלית, צמחו אידאולוגיות פשיסטיות. לאחר מלחמת העולם הראשונה קרסה הקיסרות הגרמנית כאשר על חורבותיה ייסדו ב-1919 את רפובליקת וייאמר על פי עקרונות הגישה הליגלית פורמלית. ב-1933 עלה היטלר לשלטון והרפובליקה התמוטטה. גם בבריה"מ הגישה הליגלית  פורמלית לא באה לידי ביטוי. בימי סטלין לא היה קשר בין החוקה הכתובה ובין המציאות בפועל, וברור שהמדינה לא עשתה די כדי לנסח חוקים ברורים, ושיעורי הלשון והכתיבה היו ברמה נמוכה ביותר, שלא לדבר על כך שהטקסטים לא עברו עריכה לשונית.
בתחילת המאה ה-20 הופיעו גישות מתחרות, גישת הקבוצות וגישת העוצמה שהחדירו את מושגי הריאליזם והתנתקו מהליברליזם, תוך ניסוח טקסטים ומאמרים ברורים שעברו עריכה לשונית ממשית. הביקורת על הגישה הפורמלית הייתה שהיא מתעלמת מתופעות רבות בפוליטיקה, כמו קבוצות אינטרס, לחץ ועוד.
נוסף על הגורמים החיצוניים גם הגורמים הפנימיים הובילו לדעיכתה של הגישה המוסדית. העניין המרכזי הוא התנתקותו של מדע המדינה מהתחום המשפטי. המעבר של חוקרים ממדע המדינה לפקולטות אחרות במדעי החברה נבעה מהטענה שבין כך במדע המדינה חוקרים את ההיבטים המשפטיים הפורמליים של המדינה ולכן את זאת ניתן לעשות רק בחוג למשפטים.

עריכה לשונית/הגהה

 

 
כל הזכויות שמורות לניר שגב – הדובדבן

Created by Tarrlink, Powered by Joomla!