הגהה לפני פרסום

הגהה – לשם מה?

הגהה מתבצעת בכל טקסט שאמור להיות מוגש לוועדה אקדמית, למוציא לאור או לשם פרסום. טקסטים רבים חייבים לעבור עריכה לשונית שבסיומה תתחיל עבודת ההגהה.
דעו, בלי הגהה הטקסט לא תקין לגמרי, משום שעדיין יכולות להיות בו שגיאות כתיב שהעין לא הצליחה לאתרן, סימני פיסוק לא תקינים ועוד. ולכן השלב הסופי של העריכה הלשונית הוא הגהה.

מתי נדע שמלאכת ההגהה צריכה להתחיל?

לאחר שהעורך הלשוני ניסח ותיקן את הטקסט, והמחבר הוסיף ומחק משפטים בעקבות הערותיו של העורך עלולים להיות שיבושים נוספים בטקסט שלא היו בו לפני כן. לעתים שוב יצטרך העורך הלשוני לבדוק את ניסוח המשפטים החדשים שכתב המחבר. לפיכך ייתכן שהעריכה הלשונית תתבצע בשני סיבובים ולעתים אף יותר. רק כאשר יסיים המחבר לתקן את הדרוש, להוסיף משפטים חדשים ולמחוק אחרים, ורק לאחר שהעורך הלשוני יבדוק את תקינותם, תתחיל הגהה לשונית דקדקנית ומוקפדת.
האם אתם מחברים שמעוניינים לפרסם כתב-יד בהוצאה עצמית?
אם כן, עליכם לדעת כי אחרי שתמה העבודה הגרפית של הספר (הכוללת, בין השאר, עימוד פנימי של עמודי הספר) שוב צריך לבדוק שאין שגיאות לשון בטקסט ושאין טעויות התקנה. כידוע, העבודה הגרפית מתבצעת בתוכנה מיוחדת וייתכן שיתגלו בסיומה טעויות הגהה והתקנה בטקסט, כגון פסיקים שנמחקו, מילים שנשברו ומשפטים שאינם מתחילים בפסקה חדשה. במצב זה עליכם ליידע את הגרפיקאי כדי שזה יכניס לטקסט תיקוני הגהה, הגייה והתקנה. אל תשכחו לבדוק גם שאין טעות במִספור העמודים ובסדר העמודים וכי כל התוכן שכתבתם קיים בקובץ הגרפי בשלמותו.

לאחר עריכה לשונית תתבצע הגהה שכוללת:

הקפדה על פיסוק תקין.
תיקון שגיאות כתיב ופליטות קולמוס.
הקפדה על אחידותו של הספר בהתאם לכללי הכתיב המלא.
טיפול ברווחים כפולים, בסימונים ובמילים שבורות.

רגע, האם יש טקסטים שחייבים הגהה בלבד?

והתשובה היא – כן! יש מחברים שכתבו את הטקסט על-פי הכללים המקובלים ויודעים את יסודות הניסוח. לפיכך עבודת העורך הלשוני תהיה קלה יותר מטקסטים אחרים, ומה שמוטל עליו לעשות הוא הגהה בלבד, וזאת כדי שהטקסט יהיה נקי משגיאות לחלוטין.
אך שוב, רק חוות דעת מקצועית של עורך לשוני תקבע אם הטקסט חייב עריכה לשונית כלשהי; עריכת ליטוש, עריכה יסודית או שכתוב, או רק הגהה.

עריכה לשונית / הגהה / עורך לשוני / סופר צללים

עריכה לשונית / הגהה