רבים מתלבלבלים בשימוש בסימן נקודותיים. לעתים יפה להשתמש בהם ולעתים – מיותר. להלן משפטים שבהם יש לשים את הסימן נקודותיים: יניב אמר לנמרוד לפני שנסע

רבים מתבלבלים בין אבחנה להבחנה, בין הזעקה לאזעקה ועוד – עניינים של הגהה. לפיכך רצוי לעשות סדר בעניין זה, ולשים לב להבדלים בין המילים. כמובן,

הבחור ישב על האוֹפַנוֹעַ ומיהר להגיע לבית הורים – ולא האופְנוע. אבְזר חשוב נמצא בשיכון ד' – ולא אביזר. אֶחָד בנפרד = איש אֶחָד, חבר

ענייני ההתקנה הם חלק משלב ההגהה הלשונית. בדרך כלל בכתבי-היד ובעבודות אקדמיות יש הרבה מה לתקן כדי שהטקסט יהיה נקי משגיאות. עריכה לשונית מכילה בתוכה

בעברית שלושה זמנים: עבר, הווה ועתיד. איך אפשר לתאר בעברית זמנים מורכבים כמו ה-Past Perfect וה-Past Progressive האנגליים? העברית מציעה פתרונות פשוטים למחסור בזמנים הדקדוקיים.

בטקסטים רבים אוהבים הכותבים לקצר מילים. עניין זה נפוץ בעיקר בטקסטים ספרותיים ואקדמיים. קיצורי המילים מעכבים את הקריאה ולעתים מונעים מאתנו להבין מהי כוונת המחבר.