אחד מענייניה של העריכה הלשונית הוא היידוע. עורך לשוני מטפל גם בכך במסגרת עבודתו החשובה. היידוע הופך שם עצם כלשהו לידוע. היידוע בעברית נעשה בדרכים

איך עלינו לנהוג כאשר איננו מנקדים? והאם יש לכך חשיבות אם בעצם איננו כותבים שירה או ספרות ילדים? כללי הניקוד קשים, ולא תמיד מובנים, בוודאי

ככלל, הנטייה היא להמעיט ככל האפשר בסימני פיסוק בעניינים הקושרים לעריכה לשונית, אך האקדמיה ללשון העברית בחרה להגדיר את כללי הפיסוק, להלן כמה מהם: מתי

לשון האקדמיה שואפת להיות הלשון העברית הרשמית. זו, נשענת על לשון חכמים ועל הלשון המתחדשת של אחד העם המבוססת על לשון חכמים: אפיוני לשון חכמים

עריכה לשונית היא התקנת הלשון, בדרך כלל הכתובה. כדי שלא תהיה כלשון הדבורה, זו עושה קיצורי דרך, מלהגת, מלהטטת, נועזת ופזיזה יותר מהלשון הכתובה. זו

עריכה לשונית נדרשת לטקסטים רבים ומגוונים. בלעדיה הטקסט יהיה משובש ובלתי ראוי לפרסום. עריכה לשונית מטרתה להקנות לשפה העברית את מעמדה הראוי ולשמור על צביונה