ככלל, הנטייה היא להמעיט ככל האפשר בסימני פיסוק בעניינים הקושרים לעריכה לשונית, אך האקדמיה ללשון העברית בחרה להגדיר את כללי הפיסוק, להלן כמה מהם: מתי

לשון האקדמיה שואפת להיות הלשון העברית הרשמית. זו, נשענת על לשון חכמים ועל הלשון המתחדשת של אחד העם המבוססת על לשון חכמים: אפיוני לשון חכמים

עריכה לשונית היא התקנת הלשון, בדרך כלל הכתובה. כדי שלא תהיה כלשון הדבורה, זו עושה קיצורי דרך, מלהגת, מלהטטת, נועזת ופזיזה יותר מהלשון הכתובה. זו

עריכה לשונית נדרשת לטקסטים רבים ומגוונים. בלעדיה הטקסט יהיה משובש ובלתי ראוי לפרסום. עריכה לשונית מטרתה להקנות לשפה העברית את מעמדה הראוי ולשמור על צביונה

עברית שפה קשה היא, גם לדובריה מבית אימא. עברית שפה יפה היא, יפהפייה, וכדאי לעמול כדי להכירה. כמה נאה שיר ילדים המקושט בניקוד, כמה מרגש

שפה יכולה לנוע בהמון מובנים ולהמון כיוונים, אך יש בה גרעין מוצק שמשמר אותה כשפה. חלק מאטום זה הוא מילות היחס, ואכן זהו החלק שקשה