עריכה לשונית – מילות שאלה
במהלך עריכה לשונית או הגהה יש לזהות מהן מילות השאלה, הן כדי לבדוק שאכן נעשה שימוש במילת השאלה הנכונה והן כדי לוודא שנעשה במילת השאלה
במהלך עריכה לשונית או הגהה יש לזהות מהן מילות השאלה, הן כדי לבדוק שאכן נעשה שימוש במילת השאלה הנכונה והן כדי לוודא שנעשה במילת השאלה
כללים אלה של עריכה לשונית וגם הגהה נועדו לשמש רשימת עשרת ההמלצות, שהן בגדר השבחה של הטקסט, כל עורך יבחר את הכללים המועדפים עליו, אלה
א. משפט פשוט הוא משפט שיש בו נשוא אחד ואין בו חלקים חוזרים. ב. משפט מחובר או מאוחה מתאר אירועים שקרו בזה אחר זה. חלקי
עשרת האיסורים וההיתרים זו רק דוגמה, יש איסורים והיתרים אחרים, ולכל עורך לשוני הרשימה שלו, המגוננת עליו מפני שיבושי השפה המדוברת העלולה להטעות. ולכן כדאי
הכתב העברי בן ימינו הוא בעל שורשים עתיקים מאוד. תחילתו בכתב הכנעני, שהיה לינגווה פרנקה, כלומר שפת אם של עמים רבים באזור. ממנו התפתחה שלוחה
העברית אינה חיה בבועה ונתקלת במצבים רבים שיש לכתוב בעברית שמות לועזיים, ועל כן התקינה האקדמיה ללשון העברית את כללי התעתיק. השיטה שננקטה היא שיטת