עריכה לשונית סגנונית

רבים יודעים עד כמה חשוב לבצע עריכה לשונית לכל טקסט באשר הוא. כל סופר, חוקר, או אדם כלשהו הכותב מאמר, עבודה, ספר חייב לשלוח את הטקסט לעורך לשון מיומן שיעשה את העבודה. אך מה באשר לציפיות המחבר בנוגע לטקסט שכתב? האם על עורך הלשון לעשות רק עריכה לשונית טהורה, קרי תיקון שגיאות כתיב, ניסוח ותחביר ועוד, או גם לבצע עריכה לשונית סגנונית שתקשט את הטקסט ותהפוך אותו ליצירה אמנותית של ממש?

הכול תלוי במהות הטקסט ובמטרתו של הכותב. הרי אם מדובר בטקסט מחקרי, יש צורך לבצע עריכה לשונית טהורה, הלוקחת בחשבון מרכיבים שונים, כמו טיפול בבעיות לוגיות בטקסט ועוד. אם מדובר בכתב יד העוסק באהבה שבין גבר לאישה יש לבצע עריכה לשונית סגנונית, לפני עריכה לשונית טהורה: לעגל ולשקט ולתבל ולהפתיע. אפשר להחליף מילים קיימות במילים אחרות, אפשר לשנות את רוח המשפט, אפשר להמליץ על החלפת פסקה מסוימת משום חוסר ביצירתיות. ברור מאליו כי לפני הכול יש להחליט אם לבצע עריכה ספרותית המטפלת בעלילת הספר ובדמויות, אבל זה כבר עניין לדיון אחר.

עריכה לשונית סגנונית לוקחת זמן. עורך הלשון צריך לעבור משפט-משפט, אות-אות, לוותר על חלק מסוים במשפט, להכניס חלק אחר, העיקר לא לשנות את דברי המחבר ולא לפגוע בתכנים שבטקסט. אם עורך הלשון הוא בעל רגישות ויכולת לדעת ולאבחן את הבעיות הקיימות בטקסט, הוא יכול להמליץ למחבר באיזו דרך לפסוע, והכול כמובן אם הטקסט אינו עוסק במחקר עיוני או בדיון פילוסופי.

המטרה הראשית של כותב הטקסט ועורך הלשון היא להחליט איזו עריכה לשונית נדרשת בטקסט. לעתים ינסה עורך הלשון להוכיח למחבר כי נדרשת עריכה לשונית סגנונית, אך המחבר יעדיף לוותר על כך משום החשש מפגיעה ברוח הדברים שבטקסט. זו אם כן הבחירה של מחבר הטקסט. לעתים ינסה עורך הלשון להוכיח למחבר כי עריכה לשונית סגנונית היא הכרחית ואף יראה זאת במספר משפטים ערוכים מבחינה סגנונית, זאת כדי לשכנע את המחבר כי עניין זה הוא מהותי להצלחת הטקסט.

שיתוף הפעולה בין מחבר הטקסט ובין עורך הלשון הוא הכרחי להצלחת המשימה. הרי המטרה המשותפת היא להנגיש את הטקסט לקהל הרחב, אם מדובר ברומן או בכל ספר פרוזה אחר, או להותיר רושם חיובי בעיניי הוועדה האקדמית. לכן שפה משותפת בין עורך הלשון ובין מחבר הספר היא זו שתקבע אם הטקסט יעשה רושם בעיני קוראיו.

ברור כי מחבר הטקסט חייב להיות פתוח וער להמלצותיו של עורך הלשון שיודע היטב מהם הבעיות בטקסט, ממה הוא סובל וכיצד לפתור את הבעיה. פתיחות ומודעות הן מפתחות חשובים להצלחת כולם.

מילים וכתיבתם – מהדורה ראשונה של כללי עריכה לשונית

רבים מתבלבלים בכתיבת מילים בשפה העברית. הטעויות חוזרות על עצמן שוב ושוב ומחבלות בטקסט שחייב להיות קריא, ברור ומסוגנן. לפניכן כמה טעויות נפוצות. למדו את הכללים בעל פה, תתרגלו וראו בתוך זמן קצר שיפור ניכר בכתיבתכם.

צורה תקנית (צ"ת) – יישוב, ולא ישוב

כשרון ולא כישרון

יכולתי ולא יכלתי

יוזמה ולא יזמה

חמותי ולא חמתי

כותלי הבית ולא כתלי הבית

מחאתי כף ולא מחיתי כף

נקודתיים ולא נקודותיים

סינר ולא סינור

פתרון ולא פיתרון

צרכי השבת ולא צורכי השבת

תיהנה ולא תהנה

יישום ולא ישום

אדם כן, עמדה כנה, אנשים כנים.

בטח, ודאי ולא לבטח

פיסיקה, מוסיקה ולא פיזיקה, מוזיקה

כלומר, היינו ולא זאת אומרת

אבזר ולא אביזר

איהנה ולא אהנה

על ולא על אודות

מע"ץ ולא מע"צ

חלקם ולא אחדים מהם

לספירה ולא אחרי הספירה

אידוי, לאדות ולא איוד

אילולא ולא אילולי

חזק אופי ולא בעל אופי חזק

יפה מראה ולא בעל מראה יפה

חריף שכל ולא בעל שכל חריף

בקרוב ולא בעתיד הקרוב

בנוגע ולא בקשר

כמה ענייני עריכה:

הוא מודע בכך  ולא  הוא מודה בעבודה

אף על פי שאזהרותיו  ולא למרות העובדה שאזהרתי אותו

עריכה לשונית תקנית דורשת תרגול וניסיון. רק עבודה סיזיפית ויום-יומית על תיקוני לשון תביא לכם את הבשורה. היום יותר מתמיד דרוש ניסוח מכתב/מאמר ברור ובהיר כדי שהנמען יבין את כוונתכם ויביט עליכם בעין אוהדת.כתיבת עבודה מחקרית זקוקה לעבודת ניסוח ועריכה מדוקדקת ללא פשרות. כל שימוש בו"ו או ביו"ד חייב להיות מושכל ואין לפזר על הדף אותיות ללא הבחנה. דייקנות והקפדה הן חלק מכלי עבודתו של העורך הלשוני בכלל ושל הסטודנט או החוקר שצריך להגיש עבודה מחקרית רהוטה ותקינה מתוך רצון להשיג ציון גבוה ככל הניתן.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן