מי לא עושה עריכה לשונית?

כדי שאענה לשאלה בכותרת המאמר אני חייב לציין כי עריכה לשונית איכותית יש לה חשיבות רבה בהצלחתו של האדם שכתב טקסט ומעוניין להגיש אותו לוועדה האקדמית, להוצאה לאור או אף לוועדה נושאת פרסים. אכן, זהו הסיכוי היחיד שלו להצליח במשימתו. היכן שאחרים נכשלים הוא עשוי להצליח.

אולם לצערנו אין זה המצב. רבים מוותרים על עריכה לשונית או אינם מודעים מספיק לחשיבות בביצוע עריכה לשונית לפני פעולה אקטיבית כלשהי. אחר כך הם עוד באים בתלונות לוועדה האקדמית שהחליטה לתת לעבודת המחקר שלהם ציון נמוך או להוצאה לאור כלשהי שסירבה לקבל את כתב היד ולהוציאו לאור. למי הם באים בטענות? הרי הם הגישו טקסט מרושל, עם שגיאות לשון היוצרים בעיות הבנה לקורא הטקסט שגם חושב שהם לא יודעים לכתוב בעברית תקנית. אוי לבושה. מדוע שיחשבו כך על כותבי הטקסט? לא חבל? ברור שיש מביניהם כותבים מוכשרים שאיש לא חושד בהם שהם אינם יודעים לכתוב ברהיטות, רק מה, הם אינם מסוגלים לבדוק את השגיאות בעצמם. העין שלהם עברה על הטקסט שוב ושוב והיא כף אינה מסוגלת לזהות כשלים בטקסט, אינה מצליחה להבחין בין עיקר לטפל, אינה מצליחה לקלוט את מה שעורך לשון נטרלי יודע לעשות.

לכן חשוב כל כך שעורך לשון מיומן ייגש למלאכה ויעשה את העבודה. אבל כדי שזה יקרה כל אחד מכם חייב לפנות לעורך כזה שיהפוך את הטקסט שכתבתם לאבן חן מלוטשת. הוא יבצע עריכה לשונית בסיבוב הראשון, יבצע הגהה בסיבוב השני ויעשה השלמות שונות בסיבוב השלישי. אכן, אם יצטרך לסיבוב נוסף הוא יעשה גם כן. אולם הוא יעשה את כל זה תוך שיתוף פעולה פורה עם כותב הטקסט. מדוע? כי לפעמים יש כשלים בטקסט, יש משפטים לא ברורים, יש סוגיות שונות הזקוקות לטיפול, יש הכרח ליצור דיאלוג פורה, שיתוף פעולה אפקטיבי כדי לחולל שינוי מהותי בטקסט. כן, שיתוף פעולה הוא שם המשחק ובלעדיו לתוצאה המקווה לא יהיה תוקף.

עריכה לשונית איכותית היא הכרח, בעיקר בעידן של היום שרוב הכותבים והכותבות ברחבי המרשתת, בעיתונות הכתובה וכו' אינם מצטיינים ברמת כתיבה גבוהה נטולת שגיאות לשון. עלינו להילחם בתופעה של הידלדלות השפה העברית, של פגיעה באיכותה. וזאת רצוי לעשות באותם מקומות השופטים את הטקסט, אשר צריכים להביע דעה. אכן, זהו צו השעה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן