עריכה לשונית לפני שליחת כתב יד

עשרות כתבי יד נוחתים באי-מייל ההוצאות לאור מדי חודש בכל הז'אנרים: סיפורת, ספרי עיון, ספרי ילדים ושירה. ומחלקת הלקטורה קוראת את כולם. לעתים מספיקים מספר עמודים כדי להבין כי כתב היד לא בשל מספיק או לחילופין לא מעניין בכדי להוציאו לאור. לעתים כתב היד עובר את שלב האבחון והבדיקה של מחלקת הלקטורה עם המלצה להוציאו לאור, אך הנהלת ההוצאה מחליטה שלא לקבל את ההמלצה משום החשש שלא יהיה לו ביקוש מסחרי. לפיכך מצד אחד מחפשים כתבי יד מאתגרים ופורצי דרך, ומן הצד האחר מעוניינים מאוד שאותו כתב יד יצליח בשוק הספרים. עריכה לשונית לפני שליחת כתב יד היא הכרחית מאוד.

במחלקות ההוצאות לאור יש צוות של לקטורים מיומן ומנוסה הבוחן כל כתב יד לפי תחומי התמחות. כל כתב יד נקרא על ידי שלושה לקטורים לפחות. הם מחווים דעה בנוגע לתוכנו, לקוהרנטיות שבו, לניסוחים, לבשלותו ולמרכיבים שונים אחרים, כולל למרכיבי עריכה לשונית. לכל ז'אנר יש את המיוחדות שלו ובעקבות כך גם דגשים שאותם בוחנים הלקטורים. כיום יותר מתמיד, וזאת לנוכח ריבוי כתבי היד, קשה יותר להתקבל אל הוצאה לאור. כתבי יד איכותיים שפעם היו מתקבלים, כיום מחכים להזדמנות שנייה שתבוא אולי בעתיד.  מאמינים בשלמות, בכתבי יד פורצי דרך ותמיד יש לאן לשאוף. לכן התחרות היא כל כך גדולה.

משך זמן חוות דעת של כתב היד תלוי בגורמים שונים ובעיקר באורכו. ברור כי כתבי יד מסוג פרוזה בעלי יותר משלוש מאות עמודים ימתינו זמן רב יותר לקבלת החלטה (בערך חודש). ספרי ילדים ימתינו מקסימום שבועיים. כפי שכבר ציינו, כתבי יד מומלצים וחוות דעת חיובית מגיעים אל שולחנה של הנהלות ההוצאה היושבת על המדוכה פעם בשבוע ומחליטה אילו כתבי יד יראו אור דרכה.   

מהם סיכויי הקבלה?

אם נביט אל החמש השנים האחרונות נראה כי אחוזים בודדים מכתבי היד עברו את שלב האבחון והבדיקה והגיעו אל שולחנה של הנהלות הוצאות הספרים לקראת החלטה סופית, ואחוזים מעטים בסך הכול מכלל השולחים זכו להוציא לאור את כתב ידם.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן