עריכה לשונית של ניסוח חוקים ותקנות

גם כאשר הרשות המחוקקת עוסקת בניסוח חוקים בסוגיות שונות, יש להקפיד על עריכה לשונית איכותית וברורה. כי ניסוח ברור ותקין יביא לידי הבנה של הציבור הכללי באשר למהות החוק ולדרישותיו. ראו טקסט שנכתב בנוגע לסוגיית תקנות לשעת חירום ולהגבלות הכניסה לארץ בתקופת הקורונה.

כאמור, לפי סעיף 12 לחוק יסוד: כבוד האדם אין בכוחן של תקנות לשעת חירום לשנות חוק יסוד זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים, ואולם בשעה שקיים במדינה מצב של חירום בתוקף הכרזה לפי סעיף 9 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, מותר להתקין תקנות לשעת חירום מכוח הסעיף האמור שיהיה בהן כדי לשלול או להגביל זכויות לפי חוק יסוד זה ובלבד שהשלילה או ההגבלה יהיו לתכלית ראויה ולתקופה ובמידה שלא יעלו על הנדרש. למעשה, לפי סעיף 12 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ניתן לשלול או להגביל את הזכויות אם הדבר נעשה לתכלית ראויה ובמידה שאינו עולה על הנדרש.  בפס"ד מזרחי נקבעו שלבי הבחינה החוקתית. טענה נגד חוקתיותו של החוק היא טענה לפגיעה בזכות יסוד שאינה עומדת בתנאי פסקת ההגבלה.

כעת נבדוק אם אכן קיימת פגיעה באחת מזכויות היסוד של פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. פגיעה – קיימת. רשות מגבלות הכניסה תסדיר את מגבלות הכניסה לארץ ואף יכולה להטיל מגבלות שונות על הנכנסים לארץ ובין השאר להורות על ריכוזם במילוניות. עליה לעשות זאת בניסוח ברור ותקין על ידי עריכה לשונית והגהה ברמה הגבוהה ביותר. יש פגיעה בזכות הכניסה לישראל לפי סעיף 6ב לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. יש זכויות אדם בלתי מנויות שאינן מצוינות במפורש בחוקי היסוד אך ניתן לראותן במעמד נורמטיבי חוקתי על חוקתי, לפי מודל הביניים של ברק אשר כולל בעיקר את השוויון, האוטונומיה של הרצון הפרטי וחופש התנועה. נמשיך בבדיקה ונבחן האם הפגיעה בזכויות אדם לפי התקנות היא לתכלית ראויה ושאינה עולה על הנדרש על פי סעיף 12 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו בעניין תקנות לשעת חירום. א) הפגיעה היא בחוק או מכוח הסמכה מפורשת בו, כפי שמופיע בתקנות שעת חירום. שוב, יש לוודא כי הטענה של הפגיעה בחוק תנוסח באופן ברור על ידי עריכה לשונית איכותית. ב) תכלית ראויה – התקנות שעברו עריכה לשונית משרתות תכלית ציבורית המגנה על אינטרס הציבור. הטלת מגבלות שונות שעברו ניסוח תקין על המעוניינים להיכנס לישראל, עשויה למנוע כניסה של מוטציות חדשות לישראל שעלולות לעלות את התחלואה ולחוסר שליטה במגפה. ג) הפגיעה בזכות צריכה להיות במידה שאינה עולה על הנדרש (מבחן המידתיות): 1) קשר רציונלי – האמצעי צריך להוביל להגשמתה של המטרה. מגבלות על כניסה לארץ עשויות לשמור על בריאות הציבור מפני החרפה של המגפה. 2) אמצעי שפגיעתו פחותה – הטלת מגבלות על הנכנסים לארץ עשויה להגשים את תכלית התקנות, קרי שמירה על בריאות הציבור ומניעת החרפת התחלואה. לא נראה כי קיימים אמצעים שפגיעתם פחותה לנוכח המצב הקיים, מה עוד שהרשות יכולה להטיל מגבלות שונות, כמו שהייה בבידוד במילוניות לשבים לישראל ובכך יכולה לאפשר כניסה מבוקרת לישראל. ג) מבחן המידתיות במובן הצר (נזק מול תועלת) – התועלת שתצמח לציבור מול הנזק לפרט בהפעלת החוק. נראה כי התועלת הבריאותית במניעה ובהגבלות מבוקרות לכניסה לישראל עשויה למנוע כניסתם של מוטציות ווריאנטים נוספים לישראל אשר עלולים לכרסם ביכולתן של הרשויות למנוע את התפשטות התחלואה. התועלת בשמירה על בריאותו של הציבור עולה על הפגיעה בזכות האדם ובכלל זה כניסה של אזרח או תושב ישראלי להיכנס לישראל. לפיכך התקנות עומדות במבחני התכלית והמידתיות.

יש לשים לב, תקנות, חוקים וחוקי יסוד צריכים לעבור עריכה לשונית יסודית ולהיות ברורים לציבור. על פי סעיף 6 לחוק יסוד: חופש העיסוק, אין בכוחן של תקנות לשעת חירום לשנות חוק יסוד זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים. כלומר, בכל אשר נוגע לחופש העיסוק של עובדים ששוהים בחו"ל למטרת עבודה או עובדים בישראל, תקנות אלו אינן יכולות למנוע מהם לשוב לישראל ולהיכנס אליה.  

הנה כי כן, עריכה לשונית נדרשת בכל חוק יסוד, חוק רגיל או תקנה. אין מקום לטעויות בניסוחם.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן